אופי התסמינים בארכנואידיטיס

מחלת הארכנואידיטיס מאופיינת במגוון רחב מאוד של תסמינים ויתכן שרבים מהם יהיו לאו דווקא נוירולוגיים, כלומר: אופי הבעיה יראה כבעיה שהיא מחוץ למערכת העצבים. לפיכך, פעמים רבות היא באה ליד ביטוי כמצבור של תסמינים בלתי ספציפיים, בעלי אופי מגוון ורב-מערכתי. התסמינים גם לא תמיד יתנהגו על פי הפיזיולוגיה או "על פי הספר". לדוגמא, בבדיקה נוירולוגית פעמים רבות מדווחים נבדקים על בעיות שונות שהרופאים ימצאו שהם "לא על פי פיזור עצבי-אנטומי". למרבה הצער, תופעה זאת שאין לה הסבר בארכנואידיטיס, אך היא קיימת, עלולה בעיני הרופא, להטיל ספק ב"מהימנות תלונותיו" של המטופל ולפטור אותו באמירה "אין לך כלום".


הספרות המקצועית מתייחסת למחלת הארכנואידיטיס, בדרך כלל במונחים של תסמינים שמקורם בעמוד השדרה, כלומר: כאבים בגב תחתון, ברגליים, חולשה ברגליים וירידה בתחושה. חלק מהמחברים דנים גם בהפרעות בשלפוחית השתן ובתפקוד המיני. למרות זאת, פעמים רבות הארכנואידיטיס היא סינדרומתית באופיה- קרי: אוסף של תסמינים. כמו כן היא מאופיינת בתנודות מבחינת חומרת התסמינים.

מעבר למורכבות המציינת את אופי התסמינים של מחלת הארכנואידיטיס, השלכותיה באות לידי ביטוי במספר רמות:
רמה ראשונית - התסמינים הקשורים באופן ישיר לפגיעה בקרום הארכנואיד ומערכת העצבים המרכזית.
רמה שניונית - תסמינים הקשורים לתסמינים הבסיסיים ולכאב עצמו, וכן תופעות לוואי של הטיפול התרופתי.
רמה שלישונית - תסמינים רגשיים הנובעים מהשלכותיה של המחלה, כמו חרדה, דיכאון, בידוד חברתי וכו.

Aldrete חזר והדגיש: "חשוב לציין שנוכחות או העדר של סימנים לרדיקולופטיה (דלקת של שורשי העצבים), איננה בהכרח תומכת או שוללת את מחלת הארכנואידיטיס".

בסקר שנערך בקרב חולי ארכנואידיטיס, שנעשה בשנת 1999 וכלל 330 נסקרים, נמצא מגוון רחב מאוד של תסמינים, דבר אשר אישר את ההנחה שארכנואידיטיס הנה מחלה של מערכת העצבים, בעלת אופי לא טיפוסי ומכלול רחב של תסמינים.

נמצא שאנשים שסבלו מארכנואידיטיס על רקע החדרת חומר זר לתעלת עמוד השדרה, כמו חומר ניגודי או הזרקת סטרואידים, פתחו תסמינים יותר מגוונים, וחשיפה חוזרת לחומר גרמה למחלה קשה יותר, לעתים קרובות עם אבחנות נוספות לארכנואידיטיס, כמו הפרעות אוטואמיוניות (מצב בו הגוף "פועל" כנגד עצמו).
סקרים נוספים כמו של
Aldrete בארה"ב, ושל Simpson and Anderson בניו-זילנד, סייעו אף הם להבהיר את טווח התסמינים הרחב השכיח במחלת הארכנואידיטיס.

לאור כל האמור לעיל, חשוב ביותר שרופאים ומטופלים גם יחד, יפתחו מודעות גבוהה לבעיות האופייניות הכרוכות בארכנוכנואידיטיס המתבטאת בתסמינים.
מתוצאותיו של הסקר עולה שחשוב ביותר שרופאים ישאלו ומטופלים ידווחו לפני כל התערבות רפואית רלוונטית הפולשת אל קרום הארכנואיד (כמו ניתוח גב, צילום עמוד שדרה עם חומר ניגודי, הרדמה ספינלית, וכדומה), על ביצוע מילוגרפיה בעבר, על הזרקות שונות לתעלת עמוד השדרה ועל תסמינים קלים עד קשים, הבאים לידי ביטוי במחלת הארכנואידיטיס.

בדף זה מוצגים התסמינים באופן כללי.
חשוב לציין שלא כל החולים בארכנואידיטיס, יסבלו מכל התסמינים המתוארים ברשימה, במיוחד לא אלה הנדירים יותר. וכן, דרגות התצוגה של התסמינים, עשויות להיות שונות מאדם לאדם.
בתחתית הדף קישורי משנה, שבכל אחד מהם הסבר מפורט על תסמינים שונים.

בשנת 1999 נערך סקר בין אנשים הסובלים מארכנואידיטיס ואלה היו הממצאים:

כאבים- 100%.
תחושת הרדמות ו/או נימול - 86%.
הפרעות שינה - 84%.
חולשה בגפיים - 82%.
התכווציות ועוויתות שרירים, או כאב פתאומי בשרירים - 81%.
נוקשות בגוף; פרקים ו/או שרירים - 79%.
חולשה ותשישות קיצונית - 76%.
כאבי פרקים - 72%.
הפרעות ביציבות ושיווי משקל - 70%.
אובדן יכולת התנועה - 68%.

תסמינים שכיחים נוספים עליהם דווח:
הפרעות בשלפוחית השתן/פעולת מעיים/תפקוד מיני - 68%.
הזעה מוגברת - 63%.
קשיים בחשיבה בהירה וריכוז - 63%.
דיכאון - 62%.
חוסר סבילות לחום - 58%.
יובש בפה ובעיניים - 58%.
עליה במשקל - 50%.

התסמינים הרווחים בארכנואידיטיס
כאבים חזקים ברגלים ובכפות הרגלים.
התכווציות ועוויתות ברגלים ובכפות הרגלים
תחושה של דקירות מחטים וסיכות בגפיים התחתונות והעליונות.
חוסר תחושה בגפיים העליונות והתחתונות, גב תחתון ובאזור העכוז.
כאבי ראש דמויי מיגרנה.
צילצולים וצפצופים באוזנים - Tinitus.
הפרעות בתנועה ותחושה של "חוסר שיווי משקל".
חוסר יכולת ללבוש בגדים צמודים ולוחצים, במיוחד באזור המותנים, ולעתים קרובות גם באזור גב עליון - כמו חזיה, בשל כאבים ואי נוחות.
קושי בעמידה לפרקי זמן ממושכים.
קושי בישיבה לפרקי זמן ממושכים וכאבים ברגלים ובשרירים בעת שכיבה.
חולשה ותשישות קיצונית.
כאבי פרקים - גדולים וקטנים.
יובש, דמעת מוגברת, צריבה, גירוי או תחושת גוף זר בעיניים, רגישות לאור.
יובש בפה ובעיות שיניים.
כאבים בפנים.
כאבים בחזה וקושי בנשימה.
תסמונת הרגלים הבלתי שקטות במיוחד בשכיבה- restless leg syndrome RLS
הפרעות בדיבור, כמו: דיבור מאנפף - Dysphonia.
הפרעות בבליעה והרגשת המזון יורד לאט. לעיתים מלווה עם כאבים בחזה או בגב.
כאבי בטן העלולים להזכיר את הכאבים המאפיינים את "תסמונת המעי הרגיז".
תחושת מלאות מהירה לאחר אכילה, בשל ירידת תנועתיות הקיבה.
קושי בהתמודדות עם גירויים חיצוניים מציפים, כמו רעשים, אור וריח.
אי סבילות לחום.
בחלק מהמטופלים - קוצר נשימה - dyspnea
תופעות של "שפעת" - חום קל, הגדלה של בלוטות לימפה.
פריחה בעור - בדרך כלל בצורת אורטיקריה. הסיבות לכך אינן ברורות.


תסמינים נוספים:
"גוש" בגרון. תופעה זו קיימת בחלק מהמטופלים, במיוחד בקרב אלה הסובלים מארכנואידיטיס בעמוד שדרה צווארי וחזי. תסמין זה מהווה בעייה עבור חולים בארכנואידיטיס, מכיוון שקורה לא פעם שהרופאים פוטרים את המטופל באמירה שיש לו globus hystericus, תופעה שיכולה להופיע על רקע של מתחים נפשיים.
אוסטאופורוזיס - תתכן על רקע ירידה בניידות על רקע המחלה, או על רקע reflex sympathetic dystrophy RSD.

הגורמים המעוררים ומחמירים את התסמינים בארכנואידיטיס
(על פי סקר ניו זילנד)

פעילות גופנית - 90%
תנוחה - ישיבה ממושכת, עמידה ממושכת, הליכה ממושכת, התכופפות - 40%
טיפולים - פזיוטרפיה, אוסטאופטיה, כירופרקטיה, הידרוטרפיה, אקופונקטורה.
מזג אוויר ושינויים בטמפרטורת הסביבה - 23%.
גורמים ספציפיים - כמו מתחים נפשיים, מחלה חריפה נילווית, תופעות לוואי של תרופות.