ארכנואידיטיס, פיברומיאלגיה, תסמונת התשישות הכרונית
 
חלק מהמאנשים הסובלים מארכנואידיטיס, אובחנו על ידי רופאיהם באבחנה "חובקת כל" - תסמונת התשישות הכרונית, או פיברומיאלגיה.
מסקרים שנעשו בקרב חולי ארכנואידיטיס, נראה שהתסמינים הבלתי ספיציפיים המופיעים במחלת הפיברומיאלגיה, מהווים גם חלק ממכלול התסמינים המופיעים בארכנואידיטיס.
בעוד שהסיבות למחלת הפיברומיאלגיה, עדיין אינן ידועות, הגורם למחלת הארכנואידיטיס ידוע, קרי, פגיעה במערכת העצבים המרכזית - בקרום הארכנואיד ובקצות העצבים.
פיברומיאלגיה, כמו ארכנואידיטיס, היא מחלה כרונית, גורמת לנכות, למוגבלות ולסבל וכרוכה אף היא בכאב כרוני ברמות שונות. היא מאופיינת בעליות וירידות, אך שלא כמו בארכנואידיטיס, היא
מחלה לא ניוונית ולא מתקדמת.

Growers היה שהראשון
שתאר את מה שאנו מכירים כיום כתסמונת הפיברומיאלגיה, כבר בשנת 1904הוא תאר את הכאבים המפושטים וקרא להם: פיברוסיטיס. הוא סבר שהכאבים נובעים כתוצאה משגשוג תאים או דלקת, או שניהם, של הרקמה התת-עורית או של הרקמה הסיבית. הוא לא ניסה ליצור קרטריונים ברורים של התסמונת, אלא לתאר אותה בעיקר מבחינה היסטולוגית. 

תסמונת הפיברומיאלגיה "יצאה מן הארון" בשנת 1987, שנה בה הכירה החברה הרפואית האמריקאית, במחלה זו כישות קלינית הגורמת לסבל ולנכות. תסמונת זו שכיחה יותרבאופן משמעותי, בקרב נשים בגילאי 20-50.
באנגליה נמצאכי שכיחותה של מחלה זו היא 1 ל-25, כ-4% מכלל האוכלוסיה.
מחלה זו כרוכה בכאבים מפושטים בשלד וברקמות הרכות - Myofacial. המקומות הרגישים הם אלה המכילים רקמות חיבור ושרירים, גידים ורצועות. כמו כן חוויה של חולשה ותשישות, חוסר אנרגיה, הפרעות בשינה, וקשיים בתפקוד.
מחלה זו משתייכת למקבץ של תסמונות הנקראות: תסמונות פונקציונאליות, כמו "תסמונת המעי הרגיז", תסמונת קדם ויסתית (PMS) ומיגרנות כרוניות.
אין בדיקות או צילומים באמצעותם ניתן לבסס אבחנה. היא נעשית בדרך כלל על פי ההיסטוריה הרפואית של המטופל, תסמיניו בהווה ובדיקה רפואית לרגישות ב-18 נקודות מוגדרות בגוף. לחיצה עליהן מחמירה את הכאב - Tender Points. המינימום הנדרש לבסס אבחנה הוא רגישות ב-11/18 נקודות לחיצה. נקודות הרגישוּת הן בצוואר, בכתפיים, עצם החזה, מרפקים, גב תחתון, פרקי הירכיים והברכיים. הכאב, כבמחלת הארכנואידיטיס, מתואר ככאב מכרסם, צורב, "מתפרץ", ומלווה בנוקשות בגוף ובפרקים.
בדומה לארכנואידיטיס, הלוקים בפיברומיאלגיה מדווחים על תחושה כאילו הם "חולים בשפעת". הכאב על פי מרבית התיאורים הוא תמידי, אך קיימת החמרה לאחר פעילות גופנית, על רקע שינויים במזג האוויר, התגברות הלחות ומחמיר במצבי דחק.                   
מקור התמונה


גם בקרב הלוקים בפיברומיאלגיה, כמו בארכנואידיטיס, נפוצה תסמונת הרגליים הלא שקטות.

הגורמים המעוררים את המחלה
זיהום וירלי (לא זוהה עדיין וירוס)
טראומה גופנית.
טראומה נפשית.

תסמינים נוספים
כאבי ראש
כאבי בטן ושלשולים
הפרעות בריכוז וזיכרון
דפיקות לב
צרבת
כאבים בזמן מחזור (נשים)
סחרחורות
תכיפות במתן שתן
גודש באף ובסינוסים
הזעה מוגברת
רגישות מוגברת לריחות, קולות ולאור
יובש וצריבה בפה ובעיניים


מדרג מיקום הכאבים בפיברומיאלגיה
נא, ציין את איזורי הכאב בגופך, נכון ל-7 הימים האחרונים
 
איזור הכאב כן לא איזור הכאב כן לא
לסת - שמאל          
לסת - ימין     חלק עליון של הזרוע - שמאל    
חזה     חלק עליון של הזרוע - ימין    
בטן     גב עליון    
חלק תחתון של הזרוע - שמאל     פרק הירך - שמאל    
חלק תחתון של הזרוע - ימין     פרק הירך - ימין    
חלק עליון של הרגל - שמאל     כתפיים - ימין    
חלק עליון של הרגל - ימין     כתפיים - שמאל    
שוק - שמאל     צוואר    
שוק - ימין     גב תחתון    


סיכום אזורי הכאב:______________________

אנא, ציין את רמת התשישות אותה אתה חש
לא תשוש 1_____________________________________________10 תשוש מאוד

מתוך: CLEVELAND CLINIC JOURNAL  OF MEDICINE VOLUME 7 6 • NUMBER 6 JUNE 2000



אבחנה מבדלת