למרבה הצער, למחלת הארכנואידיטיס אין דרך טיפולית המובילה לריפוי מלא של המחלה. במקרים נדירים תתכן הקלה ספונטנית בתסמינים, עד היעדרות מוחלטת שלהם, אך כאמור, דבר זה נדיר ביותר. ככל שהמחלה מפושטת יותר וככל שהנגעים בארכנואיד רבים ונרחבים יותר, כך המחלה קשה יותר וכך הטיפול מורכב יותר.




בטיפול בארכנואידיטיס חשובה ביותר הגישה ההוליסטית. יש לזכור שלמרות שארכנואידיטיס מציגה תסמינים רבים, הטיפול איננו בתסמינים, אלא באדם הסובל מהם.
מכיוון שארכנואידיטיס היא מחלה נוירולוגית שכאב נוירופתי הוא אחד מתסמיניה המרכזיים, המסגרת הטובה לטיפול בה, היא מרפאת כאב בעלת ידע וניסיון בטיפול במחלה זו או בכאבים ממקור נוירופתי ובעלת גישה טיפולית רב-תחומית.
התייחסות לכאב, התייחסות לתנועה, ניידות ועצמאות ופעילות גופנית במסגרת המגבלות, התייחסות לרווחה תפקודית ונפשית וכמובן התייחסות לאיכות חיים בכל המישורים.
כמו כן חשוב לערב את בני המשפחה, הן כמקור תמיכה לחולה והן כמי שזקוקים הם בעצמם לתמיכה וסיוע.
יש להיות קשובים להם, לספק להם מידע עדכני ולהוות להם כתובת בעת הצורך.

טיפול תרופתי

הטיפול הרווח כיום בכאב ממקור נוירופתי הוא תרופות נרקוטיות ממשפחת האופטיים. יחד עם זאת, לטיפול זה מספר מגבלות, בעיקר כאשר מדובר בכאב עצבי מרכזי, כפי שהוא בא לידי ביטוי במחלת הארכנואידיטיס. לעתים הוא מאבד מיעילותו ומצריך הגדלה מתמדת של מינון התרופה, לצורך הפקת שיכוך כאב.
הגדרת הצלחתה של תרופה בהפחתת כאבים הנה סובייקטיבית כמובן, אך הנטייה בקרב הקלינאים לקבוע כי טיפול בכאב הוא יעיל כאשר הוא משכך 50% ומעלה מחווית הכאב.
כמו-כן, נושא ההתמכרות לאופייטים ותסמיני גמילה, מטריד רופאים רבים ולכן יתכן שהם יהססו לרשום את התרופה. מגבלה נוספת של האופייטים הנה פיתוח עמידות לתרופה בטווח הארוך וצורך בהגדלת המינון עם הזמן, כדי להשיג הקלה יעילה בכאבים.
תופעות לוואי כמו בחילות/הקאות, טשטוש ונמנום, נוטים בדרך כלל לחלוף לאחר מספר שבועות של שימוש בתרופה. תופעת הלוואי הבעייתית היא העצירות, בה יש לטפל בהתאם על ידי תזונה נכונה עתירת תאית, עזריים צמחיים, הרגלי פעילות מעיים הולמים וטיפול תרופתי בעת הצורך.

נהלי הטיפול כנגד כאבים נוירופתיים במדינת ישראל מפורסמים בתדריך מטעם הסתדרות הרופאים (לנוהל המלא)

סוגי אופייטים ומגבלותיהם:
מטאדון Methadone - יכול להיות יעיל כנגד כאבים נוירופתיים, אך הוא בלתי צפוי מבחינת זמן השפעתו.
פטידין Pethidine - בעל תופעות לוואי מרכזיות בלתי רצויות וזמן השפעה קצר.
קודאין - Codeine - חלש מידי בהשפעתו.
אוקסיקודון Oxycodone - בעל השפעה לטווח קצר מידי, אך ניתן ליטול אותו בנרות או בנוזל.
הטיפול התרופתי מבוסס על טיפול משולב ה"תוקף" את תסמיני המחלה ממספר זוויות:
טיפול כנגד הכאבים הנוירופתיים הקשים כמתואר למעלה.
טיפול נוגד כאב ומקל על התסמינים הנוירולוגיים באמצעות תרופות נוגדות פירכוסים, כמו: Tegretol, Gabapentin.
תרופות מרפות שרירים עשויות להואיל בהקלה על התכווציות השרירים, כמו baclofen.
תרופות נוגדות דלקת מסוג - NSAID, בדרך כלל אינן יעילות כנגד כאבים, אך הן יכולות להקל על כאבי השרירים וכאבי פרקים מהם סובלים רבים מהלוקים בארכנואידיטיס.
נוגדי דיכאון וחרדה - מטרתם לסייע למטופל להתמודד עם ההשלכות הנשפיות הקשות של מחלת כאב כרונית מגבילה וחשוכת מרפא.
 
טיפולים פולשניים:
טיפולים כמו הזרקת סטרואידים אל תעלת עמוד השדרה, או בלוק עצבי באמצעות חומרי הרדמה, אינם יעילים ואף עלולים להחמיר את המצב באופן משמעותי. שכן, כל אלה פולשים אל חלל הארכנואיד הפגוע ממילא.
ניתוחים של כריתת הנגעים בארכנואיד, אינם יעילים אף הם, וגם פעולות אלה עלולות להחמיר את המצב.
טיפול נוסף המצוי כיום בשימוש הוא טיפול על ידי גירוי של חוט השדרה באמצעות מכשיר המושתל בגוף - Spinal Cord Stimulation
 
פיזיוטרפיה
טיפולים באמצעות פיזיוטרפיה, המקובלים בכאבי גב כרוניים ובשיקום לאחר ניתוח גב, אינם מומלצים ואף מהווים במידת מה, התוויית נגד, בארכנואידיטיס, בשל הלחץ הביומכאני על שורשי העצבים וכליאתם, כפי שיוצריםהנגעים בקרום הארכנואיד. בסקר שנערך באמצעות האינטרנט ופורסם בכתב העת לפיזיוטרפיה -  Physiother Res Int. 2005, נמצא  שפיזיוטרפיה מחמירה את הכאבים ואת התופעות הנוירולוגיות. מחברי המאמר ממליצים לנהוג בזהירות רבה בחולים אלה. ההמלצה היא על הפעלה מאוד עדינה ללא מתיחות, כיפופים או מניפולציה כלשהי של עמוד השדרה. תוכנית כזו צריכה להיות מותאמת לכל מטופל באופן אישי.