ארכנואידיטיס - אבחון על ידי Magnetic Resonance Imaging

היה צורך חיוני בכך שהרפואה המודרנית תגלה את מכשיר ה- - Magnetic Resonance Imaging הדמיה באמצעות תהודה מגנטית, או בקיצור: M.R.I, כדי לאבחן סוף סוף באופן מדויק את מחלת הארכנואידיטיס.
מכשיר זה סייע רבות לביסוס המחלה כישות קיימת העומדת בפני עצמה. על פי מחקר שעסק בהדמיית M.R.I ברזולוציה גבוהה עולה שלמעשה ישנם כיום, בכל רחבי העולם, עשרות אלפי אנשים הסובלים מארכנואידיטיס ומיליונים נוספים שאינם מודעים לכך שהם נושאים את הישות הפתולוגית הזאת, מכיוון שהם אינם סובלים מתסמינים בולטים.
בדיקות פולשניות לאבחון ארכנואידיטיס, כמו מיאלוגרפיה, עלולות להחמיר את מצב המחלה, בשל פגיעה בקרומי חוט השדרה, ובחלק מן המצבים הם אלה שגרמו למחלה. לפיכך יש להימנע ככל האפשר מבדיקות הדמייה פולשניות.
בדיקת טומגרפיה ממוחשת (C.Tׂ), פחות יעילה באבחון ארכנואידיטיס, בשל הרזולוציה הנמוכה אותה ניתן להפיק מבדיקה זאת, בהדגמת חוט השדרה, נוזל עמוד השדרה ושורשי העצבים.
לפיכך, הדמיית ה-M.R.I, הנה הדרך הלא פולשנית היחידה לאבחן ארכנואידיטיס. אבל, אליה וקץ בה.
 
למרות יעילותו של ה-MRI גם הוא איננו מדויק בהשוואה להתבוננות ישירה בחלל האפידורלי והתת עכבישי.
במחקר שפורסם בשנת 2003 בכתב העת הרפואי Spine, נערכו בדיקות על ידי פיברוסקופ גמיש חדיש ב-55 מטופלים שסבלו מכאב כרוני שהופיע לאחרונה, במטרה לחפש בעיות בתעלת עמוד שדרה כגורם אפשרי לכאבים. באמצעות הבדיקה נעשה אבחון בקרב 12 מהמטופלים, שלא ניתן היה לעשותו קודם לכן, גם לא באמצעות MRI. בקרב 9 מהמטופלים נמצאה ארכנואידיטיס כרונית, ב-2 נוספים נמצאה ציסטה סובארכנואידלית. בשני מטופלים נוספים נמצאה ארכנואידיטיס כרונית לאחר טראומה.
 
דCharles Burton, חוקר בעל שם עולמי בתחום מחלת הארכנואידיטיס, גורס במחקרו, כי אבחון ארכנואידיטיס באמצעות M.R.I, הנו בעייתי, שכן מרבית המחקרים שנעשו עד כה והתבססו על M.R.I, אינם מתאימים ואינם מדויקים מבחינה טכנית באשר להדמיית העצבים בתעלת עמוד השדרה ואין ביכולתם להדגים באופן מדויק את רקמות החיבור המצולקות, כפי שהן מאפיינות מחלה זו. לכן, מה הפלא שרבים אשר בצעו את הבדיקה, לא אובחנו בארכנואידיטיס, והם עדיין ממשיכים לסבול מהתסמינים?
דבר נוסף המאפיין ארכנואידיטיס ותצוגתה ב-MRI הוא שלא תמיד ישנה התאמה הדמייתית לתמונה הקלינית. לעתים קרובות התמונה הקלינית קשה וחמורה והמצצאים ב-MRI לא תמיד יכולים להסביר את חומרת המצב.
 
M.R.I שלילי, איננו שולל את קיום המחלה. במיוחד לא בשלבי המחלה הראשונים. רק במוסדות רפואיים בהם ישנה מודעות למחלה ונעשות התאמות טכניות של המכשיר מצד הרופא הרנטגנולוג והנוירולוג המומחה ברדיולוגיה של מערכת העצבים, באופן שיתאים לאבחון של מחלת הארכנואידיטיס, רק במקרים אלה הייתה אפשרית לאבחנה ברורה.
 
הרפואה עצמה מודעת לקושי באבחון ארכנואידיטיס באמצעות MRI והצורך בטכניקה ספיציפית.
במחקר שפורסם בכתב העת להדמייה J Comput Assist Tomogr. (2007 באבחון ארכנואידיטיס (צווארית וחזית), נאמר במסקנות המחברים:

CONCLUSIONS: A CISS sequence was more desirable for an evaluation of the cervicothoracic adhesive arachnoiditis than T2-weighted FSE images and could provide useful additional information.

 

הדרך היעילה לבצע M.R.I לאבחון ארכנואידיטיס, על פי מחקריו של בורטון, היא:

Adequate magnet strength; typically at least 1.5 Tesla
Axial T2 weighted technique with fast-spin echo imaging
Saggital, axial and coronal imaging
Sequencing Phasing

וגם אז, אין ערובה שהנגעים בארכנואיד יודגמו על ידי MRI

להלן ציטוט מהאתר של
ארגון הארכנואידיטיס הארצי באוסטרליה, ביחס לתפעול מכשיר ה-M.R.I, ומדוע יש קושי לאבחן את הפגמים בקרום הארכנואיד, האופייניים למחלת הארכנואידיטיס:

What then basically constitutes appropriate technique for MRI scan to be considered "high resolution". Adequate magnet strength; typically at least 1.5 Tesia Axial T2 weighted technique with fast spin echo imaging Saggital, axial and coronal imaging sequencing phasing EVEN WHEN the guidelines noted above are observed an MRI scan can be inadequate… the same is true for MRIs where proper shimming, proper RF pulsing and proper technique protocols need to be achieved.

 

High-resolution constructive interferencein a steady state imaging of cervicothoracic adhesive arachnoiditis.

J Comput Assist Tomogr.  2007; 31(1):143-7 

PURPOSE: To assess the usefulness of constructive interference in a steady state (CISS) sequence for an evaluation of cervicothoracic adhesive arachnoiditis. METHODS: Seven patients with arachnoiditis underwent magnetic resonance imaging with T1- and T2-weighted fast spin-echo (FSE) and 3-dimensional CISS sequences. Three observers compared T2-weighted FSE and 3-dimensional CISS images with regard to image quality for spinal adhesive arachnoiditis. Magnetic resonance appearances accompanied with cervicothoracic adhesive arachnoiditis on CISS coupled with T2-weighted FSE sequences were also evaluated. RESULTS: The CISS images were superior to T2-weighted FSE images in the demarcation of spinal cord, dura matter, nerve root, and adhesive point. In our 7 cases with cervicothoracic adhesive arachnoiditis, dural thickening in 2 cases, syringomyelia in 6, arachnoidal cysts in 3, findings of presyrinx in 2, intramedullary microcyst in 2, and deformity of the spinal cord were present. CONCLUSIONS: A CISS sequence was more desirable for an evaluation of the cervicothoracic adhesive arachnoiditis than T2-weighted FSE images and could provide useful additional information.
 
 

     ממצאים הקשורים לארכנואידיטיס בהדמיית MRI

נפיחות והגדלה של שורש עצב בודד.
הדבקויות והתקבצות של שורשי העצבים – בצד אחד.
הדבקויות והתקבצות של שורשי העצבים – בשני צדדים.
היצמדות של שורשי העצבים לדופן השק הדורלי.
"שק ריק – Empty Sac", ללא חופש של שורשי העצבים.
ציסטה ארכנואידלית בשל פיברוזיס או רקמה צלקתית.
הסתיידות סוב-דורלית.
.אטרופיה של חוט השדרה