תארו לעצמכם כאב מייסר ובלתי נסבל בכל פעם שהבגדים נוגעים בגופכם, או כאב שורף שמשרה תחושה של מים רותחים על העור, כאב מתפרץ של דקירות קוצים ומחטים ברגליים בכל פעם שאתם מהלכים, חגורה מהודקת על גופכם שמשרה חוויה של כליאה בתוך נייר זכוכית הצמוד לעורכם. כל אלה הם חלק ממאפייני הכאב הנוירופתי, אתו מתמודדים אנשים שלקו במחלות בהן נגרם נזק למערכת העצבים ההיקפית או המרכזית.

הבנת אופיו המורכב של הכאב הנוירופתי בארכנואידיטיס, חשוב ביותר.
חווית הכאב בארכנואידיטיס מאוד מבהילה ומחרידה, מעבר לסבל הכרוך בזה. וזאת מכיוון שכאב מסוג זה אינו מתנהג על פי המוכר והידוע לנו. ידע במקרה זה, עשוי להפחית חרדה ולשפר את יכולת ההתמודדות עם כאב נוירלגי שהוא לעתים קשה מנשוא.
הבנה זו חשובה מאוד גם עבור אנשי מקצוע שידעו לזהות נכון, הן טרם אבחון והן בעת ההתמודדות עם מחלה מאובחנת. חשוב לדעת ולהבין כאב מורכב כל כך שאיננו "מוכר וידוע", אנשים מתקשים לתאר אותו ופעמים רבות מתנהג באופן מוזר.

 
כל הנתונים וחלק מהציטוטים, במדור זה, נלקחו ממאמרה הארוך של ד"ר שרה סמית

כאב סרבני
מונח זה נטבע בשנת 1990 בארה"ב, כאשר מדינות טקסס וקליפורניה חקקו חוק המגדיר מה הוא כאב סרבני, ביחס למתן תרופות משככות כאבים המוגדרות בחוק כסמים.
זאת הגדרת החוק:
"מצב בו הגורם לכאב לא ניתן להסרה או לטיפול בכל דרך אחרת, ואשר מקובל על המוסדות הרפואיים שאין כל דרך להקל עליו או לרפא אותו, בכל דרך סבירה או מוכרת לרפואה".

איגוד הבריאות האמריקאי מגדיר כאב כרוני:
"כאב כרוני הוא תהליך המזין את עצמו, מעצים את עצמו ומבסס את עצמו מחדש.
אין הוא תסמין של פגיעה או מחלה גופנית חריפה, אלא מחלה הרסנית העומדת בפני עצמה. זאת מחלה של
האדם כשלם ולא מחלה הנגרמת ממצב פתולוגי (חולני) של איבר זה או אחר, בגוף. כאב כרוני הוא מצב תמידי, מתקיים לאורך זמן והוא מתקדם. חווית הכאב הולכת ומתגברת באופן משמעותי..."

Forest Tennant מנהל Veract, ארגון המוקדש למחקר וטיפול במחלת הכאב הסרבני, משתמש בהגדרה הבאה:
ובמקרים מסוימים עולה הרצון להתאבד, רק כדי להפסיק את הכאב הבלתי נסבל".
ד"ר  Tennant גורס כי הכאב הסרבני הנו תופעה הרווחת בקרב 2%-5% מהאוכלוסייה הכללית. בקרב חולים בארכנואידיטיס מדובר למעשה ב-100% מהלוקים בה.
יותר מכך, הוא טוען כי אם כאב סרבני איננו מטופל, הוא עצמו הופך ל "מחלה גופנית מערכתית" המשפיעה על מגוון רחב של איברים.

שלא כמו בכאב חריף, כאב כרוני, עקשני ומתמשך הנו בעית בריאות העומדת בפני עצמה. הכאב הכרוני הוא מצב חולני של מערכת העצבים, ויש להתייחס אליו באופן כוללני ולא רק על ידי התמקדות בהקלת הכאב עצמו.
נזק במערכת העצבים עלול לגרום לתגובה של מקרופאגים והסננה הולכת וגוברת של T cells, ולפיכך תגובה דלקתית ואוטואמיונית, כמו בארכנואידיטיס תורמת אף היא להתפתחות ולשימור של הכאב והופכות אותו לנזק ראשוני ולא משני.
כאב סרבני שאיננו מטופל או שאיננו נמצא בשליטה, גורם למצב של עוררות גופנית קבועה, קרי: מצב של דחק, וכתוצאה מכך עליה בהורמוני הדחק כמו במצב של Fight or Flight: רמות גבוהות של אדרנלין, אינסולין וקורטיזול (הורמון המופרש מיותרת הכליה), בזרם הדם.
אלה אחראים על מגוון רחב של תסמינים:
 אדרנלין - דופק מהיר, דפיקות לב, עליה בלחץ דם, חרדה והתקפי חרדה.
נדודי שינה, וכן כאשר ישנה ירידה בהורמונים הללו, בעיקר בשעות אחר הצהרים, חוויה של תשישות קשה. כאבי ראש, דיכאון, ירידה בטווח יכולת הריכוז, חוסר איזון במערכת העצבים האוטונומית (העצמונית) לכיוון יתר פעילות, דבר המאפיין את הכאב הכרוני לכל סוגיו.
 אינסולין: הורמון זה מעורב בוויסות רמות הסוכר בדם. הפרשתו המוגברת גורמת לירידת רמת הסוכר בדם ולחולשה בעקבותיה. יתכן כי רמות גבוהות לאורך זמן, יביאו בסופו של דבר לפגיעה ביכולתו של הגוף לייצר אינסולין או בדרך כלשהי  לפיתוח נוגדנים לאינסולין (גרימת עמידות לאינסולין): ובעקבות כך, להתפתחותה של  סוכרת.
 קורטיזול - Cortisol: הורמון המכונה "הורמון הלחץ" ומופרש מיותרת הכליה. רמות גבוהות עלולות לתרום להתפתחותה של אוסטאופורוזיס, לגרום לדיכוי המערכת החיסונית, לעלייה במשקל ושינויים ברמת האנרגיה, שינויים במלחים בדם (נתרן ואשלגן).
 שילוב ההורמונים הללו ברמותיהם הגבוהות, עלול לגרום לכאבי שרירים, לחולשה ולעיפות.

התסמין הבולט ביותר והגורם למצוקה הגדולה ביותר בארכנואידיטיס, הוא כאב עקשני, תמידי, אשר במקורו הוא על רקע של פגיעה בעצבים- neurogenic ולכן הוא קשה לטיפול. כל המטופלים בסקר Global 1999, סבלו מכאבים מן הסוג הזה (100%).
קיימת שאלה בקרב החוקרים האם סף הכאב בארכנואידיטיס יורד. קרוב לוודאי שהמנגנון הפועל הוא לאו דווקא על רקע ירידה של סף הכאב, אלא השהייה של התגובה ולאחריה התפרצות מוגברת מן הרגיל של הכאב. תופעה זו נקראת: "delay with overshoot”.
הכאב פעמים רבות מוגבר בעקבות פעילות גופנית ויכול להופיע לאחר שעות מהפעילות עצמה. כאב זה מכונה: כאב מושהה. הוא מופיע פעמים רבות בלילה, והוא מאפיין את מחלת הארכנואידיטיס.
כאב מסוג נוסף המופיע בארכנואידיטיס הוא כאב מרוחק. לחץ במקום אחד בגוף יגרום לכאב במקום מרוחק אחר בגוף, וזאת שלא על פי פיזור עצבי.

השפעות נילוות לכאב בארכנואידיטיס:
 חסך בשינה.
 דלדול שרירים.
 תשישות.
 נוקשות בפרקים.
 ירידה בניידות ובתנועה, בדרגות שונות.
 אי שקט וירידה ביכולת הריכוז.
 פיחות או אובדן התפקיד הפעיל במסגרת המשפחתית.
 אובדן מקום עבודה.
 סף תסכול נמוך ונטייה לכעס.
 בידוד חברתי.
 קשיים כלכליים.
 ערך עצמי נמוך, מצב רוח ירוד.

Aldrete התבונן בתסמינים הקשורים בכאב, ומצא את הסוגים הבאים:
כאב מכרסם - 46%
כאב לוחץ -  26%
כאב דוקר -  24%
כאב צורב - רגל אחת - 55%; שתי רגליים - 37%; גב תחתון - 6.7%
הוא גם ציין שהכאב הצורב המופיע ב-88% מהלוקים בארכנואידיטיס, הוא כאב ייחודי למחלה זאת (Pathognomonic). יחד עם זאת, פעמים רבות מתקשים המטופלים לתאר במדויק את אופי הכאב. כאב מהסוג הזה נקרא: Dysaesthesia ועל פי הגדרתו הוא "כאב מוזר, בלתי ניתן להגדרה ולתאור". דבר זה מקשה על התקשורת בין המטופל לבין מטפליו שבדרך כלל אינם רגילים לשמוע תיאור של כאב "בלתי ניתן לתיאור". הוא לא נחווה על ידי אנשים רגילים ומצביע על נזק חלקי או שלם, לשורשי העצבים.
מרבית המטופלים יחוו גם כאב פתאומי חזק וכמעט בלתי נסבל, שמורגש כמו זרם חשמלי או כמו עקיצות חרקים - כאב מתפרץ - Shooting pains.


מאפייני הכאב בארכנואידיטיס על פי הסקר בניו זילנד
סוג הכאב קל % בינוני % קשה % סך הכל %
 חד  6  12  32  50
 עמום  14 25  25  64
 שורף  9  22  30  61
 דוקר  4  15  25  44
 זרם חשמלי מתפרץ  11  12 16   39
 תמידי  22  23  39  84
 לסירוגין  17  16  25  58


כאב תמידי עלול להשפיע על תפקוד מערכת העצבים ולהפוך אותה רגישה יותר, כמו במצב של "אזעקה" תמידית. הגוף נמצא למעשה במצב של כוננות להגיב לכל גירוי קטן ככאב. כלומר, סף התגובה לכאב יורד באופן ניכר.

כאב מרכזי
חלק מן הבעיות התחושתיות עלולות להיווצר במרכז גבוה יותר בחוט השדרה. כאב זה מכונה: כאב מרכזי. הוא נגרם בשל רגישות יתר של מערכת העצבים המרכזית.
תופעה זו מתרחשת כאשר הפגיעה במערכת העצבים המרכזית היא חלקית, ובכך נגרמת רגישות מרכזית, היעדר או אובדן מוחלט של פונקציה מסוימת או תחושה. תופעה זאת נצפית בדרך כלל בקרב חולים עם פגיעה בחוט השדרה (SCI). 
Tasker סיווג מצבים שונים כגורמים לכאב מרכזי. בתוכם כלל גם את הארכנואידיטידיס.

הצורה הקלאסית של כאב מרכזי מאופיינת בכאב בוער, חמור ומתמיד, לעתים קרובות עם תגובה פרדוקסלית של תחושת קור, המחמיר עם מגע קל בלבד. הכאב מתגבר עם תנועה, או מעצם מתח השרירים.

מקומות כאב נפוצים בארכנואידיטיס
במרבית המקרים: גב, עכוזים, רגליים (בדרך כלל שתיהן), כפות רגליים, איזור הפרינאום ( השטח שבין פי הטבעת לאברי המין), ירכיים, בטן.
בחלק מהמקרים: ידיים, זרועות, צוואר, כתפיים, פנים, ראש  וחזה.

על פי סקר ניו-זילנד, נמצאו הממצאים הבאים:
כאבים בפלג גוף תחתון:
כאבי גב - 83%, בעכוז, אגן קטן, המפשעה - 41%, (6% חשו כאבים באיזור אברי המין), 85% - רגליים, ברכיים, קרסוליים, 53% - כפות רגליים ואצבעות.
כאבים בפלג גוף עליון:
זרועות וכתפיים - 32%, כפות ידיים ואצבעות- 12%, צוואר - 30%, ראש ופנים - 29%, חזה - 6%, כאבים כלליים ובלתי מוגדרים - 8%.
כאבים מפוזרים ברקמות הרכות - (כאבים פבירומיאלגיים) - 55
%.
 
למרבה הצער, למרות שאנו מצויים בתקופה של מדע מתקדם, עדיין אין טיפול מספק ויעיל בכאב מתמיד ועקשני, כפי שהוא מופיע במחלת הארכנואידיטיס ובמחלות אחרות. מה שמקשה על הדבר הוא שלמרות שתסמונות כאב רבות חולקות מאפיינים קלינים נפוצים, הן עלולות להיות שונות מבחינת המנגנונים שלהן. לפיכך יש ללמוד לעומק כל מצב באופן ספיציפי, כדי לזהות את את הגורמים הייחודיים לכל מצב ואת התהליכיים הייחודיים לו, וזאת כדי לאפשר את הטיפול היעיל ביותר בהקלת הסבל והכאב.