הרדמה אפידורלית בלידה
רצונה של כל אישה הרה, לעבור הריון בריא, לידה בריאה וללדת תינוק בריא. היום מאפשרת הרפואה המודרנית לעבור לידה ללא כאבים.
הרדמה אפידורלית למניעת כאבים בתהליך הלידה, היא תופעה מאוד נפוצה בתחום המילדות בעידן המודרני. נשים מעוניינות ובוחרות לעבור לידה ללא כאבים. זאת כמובן זכותן המלאה. אך אם נפשט את התמונה, נשים צעירות, פעילות ובריאות לכל דבר החוות תהליך טבעי אותו חווה המין הנשי מאז תחילת הקיום האנושי, עוברות פרוצדורה רפואית פולשנית שיש בה סיכון. מתוך כך עולה השאלה עד כמה באמת הן מסכנות את עצמן ללקות בארכנואידיטיס בטווח הקצר ובטווח הארוך? או אולי אנו עוסקים בתופעה שיש בה ממאפייני הרולטה הרוסית?

נושא זה שנוי מאוד במחלוקת בספרות המקצועית,  ומתקיים ויכוח נוקב לגבי הסיכון ללקות בארכנואידיטיס, לאחר פרוצדורה רפואית זאת. האם מדובר בסיכון אמיתי? או שמא סיבוך זה הוא נדיר ביותר ולפיכך אין להתחשב במספר המקרים הזניח שכן עלול ללקות בארכנואידיטיס, לטובת כל הנשים המעוניינות לחוות לידה ללא כאבים.
התשובה היא: אנחנו לא יודעים מה רמת הסיכון ושכיחותו מכיוון שלא נעשו מחקרי מעקב לאורך שנים אחר נשים שעברו הרדמה אפידורלית לצורכי לידה.

מאמרים העוסקים בנושא, טוענים שזה סיבוך נדיר ביותר ולפיכך מסקנת המחברים במאמרים אלו היא שהרדמה אפידורלית לפני לידה, איננה מסכנת את האישה והרווח עולה על ההפסד. עוד עולה מהמאמרים שהתשובה לשאלה זו, היא בעיקרה בעיני המתבונן.
בהתחשב בעובדה המתוקפת בספרות המקצועית, שארכנואידיטיס יכולה להופיע שנים לאחר הפעולה הרפואית (עד 40 שנה ויותר), מחקרים אלה הם בעייתים, מכיוון שהם מתמקדים בדרך כלל בהשלכות ההרדמה לטווח קצר (חצי שנה-שנה) ובינוני (5 שנים). הסקרים עצמם נעשים באמצעות  ראיון טלפוני או שאלון הנשלח בדואר. וזאת ללא כל מפגש אישי ו/או בדיקות הדמייה כמו MRI. כמו כן, מרביתם עוסקים בכאבי גב ללא התייחסות ממוקדת לתופעות נוירולוגיות שונות. לכל אלה מתווספת העובדה שארכנאודיטיס עדיין סובלת מתת אבחון משמעותי וכן מיעוט הדיווח באשר לתופעות לוואי של פעולות רפואיות.

ראוי אולי לציין בהקשר לכך, שפעמים רבות פרוצדורה רפואית זאת חוזרת על עצמה, בקרב נשים שעברו מספר לידות בהרדמה אפידורלית. לא מצאתי מענה לשאלה האם הרדמה אפידורלית חוזרת בקרב נשים יולדות, מגבירה את הסיכון ללקות בסיבוכי הארכנואידיטיס או בכאבי גב כרוניים. המחקרים המרכזיים בתחום זה לא מתייחסים כלל למספר הלידות ולמספר ההרדמות האפידורליות בחייה של האישה היולדת. 
לסיכום: מרבית המחקרים המצויים כיום בספרות הרפואית, אינם מוצאים קשר ישיר בין הרדמה אפידורלית לבין סיבוכים, כגון: כאבי גב כרוניים וארכנואידיטיס. יחד עם זאת, ישנה ביקורת על אופי עריכת המחקרים בתחום זה.
להלן מספר דוגמאות של מחקרים מרכזיים:

 
 בכתב העת BMJ (1990 נערך מחקר שהתמקד בקשר שבין הרדמה אפידורלית בלידה לבין הופעת כאבי גב בתקופה של שנה לאחר מכן באמצעות שאלון (שיעור הענות 79%). בניתוח הנתונים נמצא שהגורם המנבא החזק ביותר לכאבי גב לאחר לידה, היה הרדמה אפידורלית. כמובן שלא ניתן לדעת את הסיבות לכאבי גב אלה מכיוון שלא נערכה בקרב נשים אלה, בדיקה קלינית ולא נערכו בדיקות הדמייה. עוד מציינים המחברים שתופעות אלה נמצאו נמוכות בקרב יולדות בניתוח קיסרי שעברו אף הן הרדמה אפידורלית. מסקנת המחקר היא שהרדמה אפידורלית עם תנוחת לידה "רגילה" ומאמץ הלידה, הוא השילוב אשר מעלה את השכיחות של כאבי הגב בקרב נשים יולדות שעברו הרדמה אפידורלית. יחד עם זאת, לכותבי המאמר לא היתה תשובה מהו המנגנון ההופך נשים אלה לפגיעות יותר לכאבי גב. וחשוב לא פחות, לא נערך כל מעקב ארוך טווח אחר נשים אלה.
אותם מחברים פרסמו כעבור שנתיים (1992) שוב את מחקרם ובמסקנות הם כותבים: "יתכן שהקשר שבין הרדמה אפידורלית לכאבי גב לאחר לידה, הנו מקרי. יחד עם זאת לא ניתן להוכיח את ההנחה במחקר מסוג זה. יש צורך במחקרים אקראיים ארוכי טווח, כדי לבחון לעומק את הקשר שבין הרדמה אפידורלית בלידה לבין כאבי גב וסיבוכים נוספים".
 
 במחקר נוסף שפורסם בכתב העת BMJ 1993 06:1299-303 כמעט 18% מהנשים שעברו הרדמה אפידורלית, דווחו על כאבי גב, חצי שנה לאחר הלידה, כאבים מהם לא סבלו קודם לכן. כל הנשים היו לאחר לידה ראשונה, קרי: ללא סיפור של ריבוי הרדמות אפידורליות. ההיענות לסקר היתה נמוכה באופן יחסי (63%). לפיכך, מגבלותיו של מחקר זה ביחס למחלת הארכנואידיטיס, הנם: היענות נמוכה יחסית של הנשים, אירוע אחד בלבד של הרדמה אפידורלית וטווח מעקב קצר (חצי שנה בלבד) וכן אי בדיקתן של הנשים שהתלוננו על כאבי גב "חדשים" ועקביים לאחר הלידה, באמצעי הדמייה או בדיקות קליניות אחרות.

 
 בשנת 2000 פורסם בכתב העת Neuroradiology.  2000; 42(8):564-71 מאמר העוסק בסיבוכים שונים של הרדמה אפידורלית. מתוך 16 מקרים מתוארים, 8 פתחו ארכנואידיטיס מאוחרת, מלווה בתסמינים נוירולוגיים קשים. מחברי המאמר מציינים שבקרב החולים שלקו בארכנואידיטיס, הוחמר מצבם על רצף הזמן. 5 מהם הגיעו לבסוף לכסא גלגלים ואחד נותר מרותק למיטתו.
לסיכום אומר המאמר, סיבוכים לאחר הרדמה אפידורלית אינם שכיחים, אך משהם מופיעים, הם קשים עד כדי נכות מוחלטת ויש להיות מודעים להם.
 
 בכתב העת Gynecol Obstet Fertil. 2004 מובא תיאור מקרה של אישה בת 30 שפתחה שיתוק ברגליה, הפרעות בתחושה ואי שליטה על מתן שתן, לאחר 5 חודשים, בשל הרדמה אפידורלית לצורך ניתוח קיסרי חוזר.  ב-MRI נמצאה ציסטה ארכנואידלית והתאספות נוזל חוט השדרה. למרות טיפולים, מצבה של האישה לא הוטב. מחברי המאמר מייחסים את הסיבוך לחומר המשמר המצוי בחומר ההרדמה metabisulfite, וכן לריבוי מתן החומרים בעת הניתוח ולאחריו.
 
 בכתב העת Neurol Med Chir (Tokyo). 1995 מובא תיאור מקרה של אישה בת 30 לאחר הרדמה אפידורלית לצורך לידה. היא התלוננה על כאבים פתאומיים עזים ברגל ובגב תחתון. בהדמיית MRI נמצאה ארכנואידיטיס. נסיון לכרות את הנגע בארכנואיד לא הועיל והתופעות חזרו.

 בכתב העת הבריטי להרדמה- British Journal of Anastesia; Volume92, Issue 6 ;2004 
מודגם ויכוח זה היטב במכתבים לעורך:
"אנחנו מקדמים בברכה את סקירתם של Rice and colleagues בנושא של הרדמה אפידורלית בלידה והתפתחות ארכנואידיטיס (שהסיק שאין קשר בין הרדמה אפידורלית בלידה לבין התפתחות ארכנואידיטיס), אך אנחנו מאוכזבים מהצגה מבולבלת ולא מדויקת של הנתונים והמושגים שחלקם הוחלפו כיום.
אכן, אין עדויות ברורות לקשר שבין הרדמה אפידורלית כפי שהיא מבוצעת כיום באנגליה, עם ריכוז נמוך של bupivacaine לבין ארכנואידיטיס. יחד עם זאת, עדויות בלתי מספקות אינן מעידות על כך שהרדמה אפידורלית בעת לידה איננה מהווה סיכון להתפתחותה של ארכנואידיטיס. גם
בהתחשב במערכת איסוף נתונים מודרנית וניתוחם, מחקר כזה ידרוש גישה פרוספקטיבית לאורך שנים רבות, על מנת לבחון עדויות להתפתחות ארכנואידיטיס. למעשה, Holdcroft and colleagues’ במחקרם משנת 1995, שערך מעקב של שנה אחת, גילה 7 נשים שסבלו מחסרים נוירולוגיים, וזאת מתוך 48,006 לידות כאשר 13,663 מהן עברו הרדמה אפידורלית. למרבה הצער לא נערך מעקב אחר נשים אילו באמצעות ראיון קליני או בדיקת MRI. [...] (ההדגשות אינן במקור)
בהתייחס לנתונים המספריים באשר לארכנואידיטיס לאחר הרדמה אפידורלית בלידה, המחברים במאמר זה לא התייחסו לנתונים של Dahlgren and Tornebrandt, והם לא צוטטו במאמר. הם מצאו הארעות של תסמינים נוירולוגיים עקביים ב-1 מתוך 1300 יולדות שעברו הרדמה אפידורלית. בסריקה שעשו Palot and colleagues’ בקרב 288,351 יולדות שעברו הרדמה אפידורלית,  לאורך תקופה של 5 שנים, נמצא כי 1 מתוך 4005 סבלה מסיבוכים משמעותיים, למרות שהם ציינו את הקשיים הכרוכים בזיהוי ברור של הגורם לרדיקולופתיות ולבודד אותו. לפיכך יהיה הגיוני להעריך שקיים סיכון לסיבוכים נוירולוגיים ב-1 מתוך 2000 לידות עם הרדמה. אין אישור
לכך שמדובר דווקא בארכנואידיטיס כגורם לבעיות אלה, אך אז לא חפשו אחר אבחנה זו. 
אם אלה הנתונים העולים לגבי פגיעה נוירולוגית לאחר הרדמה אפידורלית בנשים יולדות, האם יש צורך ליידע אותן לגבי הסיכון הכרוך בכך? הנתונים בבריטניה מראים שמתוך 200,000 אימהות צעירות שעברו הרדמה אפידורלית, 100 מהן תסבולנה מסיבוכים, ממוגבלות ונכות.
לסיכום: ארכנואידיטיס היא לא ישות קלינית מעורפלת וגם לא קשה לאבחן אותה. זאת בתנאי שקיימת מודעות בקרב הרופאים לגבי המחלה. למרבה הצער, פגיעה נוירולוגית כן עלולה להוות סיבוך של הרדמה אפידורלית בלידה, למרות שהמנגנון הפתולוגי נותר בגדר ספקולציה, וזאת בהעדר ראיון קליני תואם, בדיקות ו-MRI.
לא ניתן להתווכח עם כך שתת-אבחון ארכנואידיטיס בהרדמה אפידורלית או ספינלית, הוכח והוא ברור. סיבוכים נוירולוגיים בדרך כלל לא נבחנים ממקום של בקרה עצמית באמצעות ראיון ובדיקה קליניים ו-MRI. יותר מכך, ארכנואידיטיס יכולה להופיע חודשים ואף שנים, (ההדגשה איננה במקור) לאחר התהליך הרפואי של החדרת חומר לתעלת עמוד השדרה. כפי Holdcroft and colleagues ציינו: "תחלואה משמעותית 
של נשים יולדות לאחר הרדמה אפידורלית לא באה לידי ביטוי  בבתי חולים אלא בקהילה, שם הפרעות אלה באות לידי ביטוי. לדבר זה ישנן השלכות לגבי הכשרה, בקרה והערכת סיכונים".
עוד מוסיף ואומר המשיב שמחקר זה איננו עומד בתנאי המחקר הנאותים מכיוון שהוא הסתמך על מאמרים ישנים שיצאו לפני למעלה מ-20 שנה ואף יותר.

לסיכום: לידה הנה חוויה טבעית במעגל החיים של המין האנושי. היא  גורמת אושר ובדרך כלל מהלכה בריא ותקין. הרדמה אפידורלית הנה התערבות רפואית חיצונית המאפשרת לידה ללא כאבים. למרות הרווח של לידה ללא כאבים, חשוב לדעת שדבר זה כרוך בסיכון מעצם הפעולה עצמה ומהשלכותיה לטווח הארוך. קיימים תיאורים בספרות המקצועית על התפתחות ארכנואידיטיס לאחר הרדמה אפידורלית, אך עדיין אין בידינו תשובה מספקת עד כמה סיבוך זה שכיח. גם אם השכיחות נמוכה, הסיבוכים עצמם כרוכים בסבל רב, במצבים בריאותיים קשים ובדרך כלל הם חשוכי מרפא.
לפיכך, ראוי שכל אישה העומדת ללדת ומתלבטת כיצד ברצונה לחוות את הלידה, בהרדמה אפידורלית או לידה טבעית, תדע את הסיכונים הכרוכים בכך. רצוי שכולן תדענה את הסיכונים, ובמיוחד נשים עם בעיות גב, בעיות נוירולוגיות או נשים שעברו הרדמות אפידורליות בלידות קודמות.