למרות ההתפתחויות המדעיות הרבות ברפואה המודרנית, למרבה הצער הטיפול במחלות כרוניות, בכאב כרוני באופן כללי, והטיפול במחלת הארכנואידיטיס, בפרט, הנו מוגבל ביכולתו לרפא, להקל כאב, להפחית מצבי דחק הכרוכים בחולי הכרוני ולתרום לשיפור משמעותי באיכות החיים. הטיפול המוצע כיום הוא בעיקרו תסמיני, מכוון להפחתת כאב, אך ברבים מן המקרים הוא כרוך בתופעות לוואי קשות ואינו תורם בהכרח לרווחתו הכללית של המטופל ולאיכות חייו.
רופאים רבים עדיין "אינם מאמינים" בטיפולים וטכניקות טיפול שאינם "מדעיים", מחקריים, תרופתיים, ורפואיים במהותם. אך עם המפגש המבורך המתחולל בעשרות השנים האחרונות, בין תרבויות המזרח והמערב, צומחים ומתרבים המחקרים העוסקים בטכניקות ריפוי "מזרחיות", שונות ומדיטציה על סוגיה המגוונים.
בשנת 2004 נערך מטעם המוסד הלאומי לבריאות בארה"ב, סימפוזיון שעסק בנושא: מדיטצית מודעות ובריאות. במסגרת סימפוזיון זה הציג ד"ר Jon Kabat-Zinn, המוביל בתחום חקר המדיטציה והשלכותיה הטיפוליות, את טכניקות הטיפול המתמקדות במדיטצית מודעות - Mindfulness Meditation, אותן החל לפתח בתחילת שנות ה-80. מהותה של מדיטצית מודעות היא: מודעות לא שיפוטית, לחוויה גופנית ו/או רגשית,  ברגע הנוכחי (או מרגע לרגע). 
לפני 20 ו-30 שנה, שילוב זה נראה היה מופרך מיסודו, אך בשנים האחרונות, הוא הולך ומתרחב הן בתחום הפסיכולוגיה והן בתחום הבריאות והרפואה. גישות אלה מחלחלות יותר ויותר אל הרפואה המערבית בטיפול במחלות כרוניות, מחלות ממאירות, וכאב כרוני, כמו גם בתחום בריאות הנפש. זאת גם ברמה הקלינית וגם ברמה המחקרית.
על מנת לחזק את הדיאלוג בין מזרח ומערב בהתייחס לבריאות, מודעות ורווחה אנושית, הוקם לפני למעלה מ-20 שנה, מוסד מחקרי כלל-עולמי  Mind & Life המאחד בתוכו ומפגיש מדענים, חוקרים וקלינאים מהידועים במערב ואנשי רוח מהמזרח. הבולט שבהם הוא מנהיג טיבט, הדלהי לאמה ה-14 אשר ידוע בסקרנותו הרבה בכל הקשור למדע, ובמיווחד למדע העוסק בחקר המוח. בשנת 2005  נערך בוושינגטון כינוס נרחב בנושא: מדע וההשלכות הקליניות של המדיטציה. הכינוס נתמך על ידי בית הספר לרפואה ג´ון הופקינס מהידועים והוותיקים בארצות הברית. בכינוס מרתק ויוצא דופן זה, הופיעו על הבמה מדענים מערביים ונזירים בגלימות בודהיסטיות, בשילוב ססגוני ונדיר.
כדי להתייחס למגמה חדשה זאת, יש לגשת לעניין ב"ראש פתוח" מתוך סקרנות ואומץ. לשוב אל השורשים העתיקים של המקצועות הטיפוליים שמהותם ריפוי, הקלה על סבל, שיפור איכות חיים, בהתייחס אל האדם כשלם ומתוך חמלה, איכפתיות ואמפטיה ללא תנאי.
 
מנסיוני האישי, אני יכולה להעיד שגם אם טכניקות אלה אינן מרפאות את המחלה, הן בהחלט מקלות על ההתמודדות עם הסבל הכרוך בה, עם המטענים הרגשיים כמו כעס, חוסר אונים, חרדה ופחד, ועם היכולת לקבל בהשלמה את מציאות החיים המורכבת עם מחלה כרונית מגבילה וקשה.
 
אשתדל כמיטב יכולתי להביא באתר זה מאמרים מחקריים ואחרים העוסקים במרכיבי הסבל האנושי ובהיבטים הרוחניים.